top of page
מיכל קרייטלר
בלוג


מחטים
אף פעם לא אהבתי מחטים. אם נדייק: תמיד סלדתי מהן. כשהייתי קטנה, לא היה דבר שהפחיד אותי יותר ממחט (ותנינים. היה לי חלום כזה ובו החצי העליון...
12 במאי 2025


כתבתי ספר
את יושבת וכותבת ספר. ימים ארוכים, ארוכים, את יושבת לבד מול המחשב שלך וכותבת. אם יש לך מזל, יש עוד אנשים שיודעים מה את כותבת, שיודעים על...
3 במרץ 2025


שני ספרים ועין ביום אחד, או: החיים שלי תותים
אתמול היה יום כזה, מהמוזרים. בבוקר גיליתי את ״שנה שבע״ באתר ע-ברית, ואז באתרים אחרים. זה כאילו מובן מאליו, אבל זה לא. זה מפתיע ומרגש...
28 בפבר׳ 2025


שלושה חודשים ועשרה ימים.
עוד שלושה חודשים ועשרה ימים, שיננתי לי בעודי נוהגת הביתה. עוד שלושה חודשים ועשרה ימים אני אהיה אשתו והוא יהיה בעלי. השעה מאוחרת, הכבישים...
25 בינו׳ 2025


מנגו
באביב 1979 נחתם הסכם השלום בין ישראל למצרים. אני יודעת שזה היה אז, כי השנה שלאחר מכן הוכרזה "שנת השלום" על ידי משרד החינוך, ולקראת יום...
25 בינו׳ 2025


להיות אמא של ״הילד ההוא״
להיות הורה לילד "אחר", "מיוחד", "שונה", או איך שלא תקראו לזה, זה להיות כל הזמן במתח. לעמוד מאחוריו על קצות האצבעות ולנסות להציץ, לתפוס...
24 בינו׳ 2025
bottom of page